מהו חשבון משותף
 
חשבון משותף עשוי להיות חשוף לתביעות ואיומים על חזקת הבעלות בו. סכסוכים בין בעלי החשבון, יורשים מקופחים שלא שותפו בחשבון ומביטים חסרי אונים בשותף, לעיתים אף כזה שצורף מאוחר יותר, כשהוא תובע בעלות על מחצית החשבון והכספים המופקדים בו.דוגמאות מחיי היומיום קיימות בשפע: אחד מבעלי החשבון טוען לזכות על כל הקרן או יותר ממחצית, שותף עסקי שמתעלם מכללי המשיכה, שותף נוחות (שלוח) המושך כספים לטובתו, בעל חשבון המעוניין להעניק מתנה בדרך של צירוף שותף לחשבון, ועוד.יצירת החשבון המשותף, יוצרת מערכת יחסים משפטית כפולה. האחת בין בעלי החשבון המשותף לבין עצמם והאחרת זו המסדירה את היחסים בין בעלי החשבון לבנק, באמצעות הטפסים עליהם חותמים בעלי החשבון. בעיקר תוגדר הדרך בה הם מורים לבנק לבצע הוראות תשלום מהחשבון, בין אם ביחד ובין אם בנפרד (האחרון הוא גם השכיח יותר וקרוי גם משותף ונפרד- "ו/או").
 
אופי היחסים בין השותפים בחשבון
 
ראוי לזכור, הטפסים עליהם חותמים השותפים, לרוב אינם מתייחסים לדרך בה בחרו בעלי החשבון להסדיר את מערכת היחסים בינן לבין עצמם,ולבנק אין כל דרך לדעת על כוונת הצדדים ועל טיב היחסים הקושרים אותם, בכוונות ובמטרות שברצונם להשיג ביצירת חשבון משותף (ולאלה נודעת חשיבות רבה).חזקה היא (כזו הניתנת לסתירה) שחלקיהם של בעלי החשבון בכסף המופקד הם שווים. במקרה של חשבון משותף בין בני זוג - מכוח הלכת השיתוף וחוק יחסי ממון, ובמקרה של חשבון משותף בין זרים (שאינם בני זוג), מכוח חוק החוזים וחוק המיטלטלין. החזקה תלויה במידת יכולתו של מי מבעלי החשבון להוכיח את מידת הבעלות על היתרה המופקדת.צירוף שותף בחשבוןלעתים, נסיבות החיים מזמנים את הצורך או הרצון לצרף שותף בחשבון. או אז, סוגיית הבעלות על הכספים וקביעתה המדויקת היא יסוד הכרחי ביחסים שבין השותפים לחשבון לבין עצמם.
 
המטרות לשמן נפתח החשבון המשותף
 
כל הסדר לגבי החשבון המשותף חייב להביא בחשבון את המטרות שברצונם של השותפים להשיג ביצירת החשבון המשותף (לדוג': חשבון נוחות, שותפות עסקית, מתנה, ירושה).בדיעבד, ולאחר מעשה, עשוי נטל הוכחת הבעלות לעורר קשיים לא מבוטלים שיכפו על הבעלים חלוקה שווה שעשויה לפגוע בזכויות אחד מבעלי החשבון (זה שהפקיד יותר, או אף היה המפקיד הבלעדי). כדי למנוע סיכון זה יש צורך לתת את הדעת למטרות לשמן נפתח חשבון משותף או מצורף שותף לחשבון טרם פתיחת החשבון המשותף. 
 
נביא מספר דוגמאות:
1. חשבון נוחות לטובתו של בעל החשבון:לעיתים נוצר צורך אצל בעל חשבון אשר כל הפיקדון שייך לו ושאינו מסוגל לטפל בענייניו השוטפים (קשישים, חולים, נכים, המרותקים לביתם ונזקקים לסיוע יומיומי), לצרף שותף אשר יסייע לו בניהול החשבון, וזאת אך ורק לטובתו ונוחותו של בעל החשבון.במקרה זה יתכן וכוונתו המקורית של בעל החשבון הייתה ליצור שליחות, בהיות בעל הכסף השולח והשותף השני שלוח. אך יש לזכור, הבנק אינו מודע לטיב יחסים זה. בסוג חשבון כזה כרוך סיכון לא מבוטל, שכן בעל הכסף עשוי להיתקל לימים, לעת סכסוך בין השותפים, בקושי להוכיח את בעלותו על הכסף. ואילו השותף השני עלול ליהנות מחזקת החלקים השווים. בנוסף, לא מן הנמנע כי השותף השני אשר ניהל את החשבון המשותף ושלא תרם כספים יטען בבוא היום כי הכספים ניתנו לו במתנה.יש לציין כי מטרה זו שלשליחות, הייתה מושגת גם על ידי מתן ייפוי כוח לצד השני לצורך אותה מטרה. נסיבות שונות, כמו גילוי אמון עיוור כלפי הצד השני או לחץ לא הגון כלפי מי שאינו מסוגל לטפל בענייניו היום יומיים מביאים את בעל החשבון שלא לפעול כך.כאמור, לא ניתן לסמוך על הבנק שיהיה ער לטיב יחסים זה. בעל חשבון נוחות, יעשה נכון אם יגלה את רצונו החד משמעי בשותף נוחות וביחסי שליחות, באמצעות עריכת הסכם, או במתן ביטוי לכך בטפסי הבנק.
 
2. מתן מתנה דרך יצירת חשבון משותף:לעיתים יבקש בעל החשבון להעניק מתנה בדרך של צירוף שותף לחשבון. זו עשויה להיות כוונתו הכנה או תוצאה של לחץ וניצול, מצד מי שנמצא באותה עת בסביבתו הקרובה של בעל החשבון ולמורת רוחם של בני משפחתו.
כך או כך, עשויים למצוא עצמם היורשים החוקיים, בני משפחה קרובים, אל מול תביעה למחצית הבעלות על הכספים בחשבון, מצד השותף לחשבון. 
 
השיתוף בחשבון כמתנה
 
קיימות 2 סוגיות הקשורות ברצון לתת מתנה דרך חשבון משותף:
 
א. מתנה עוד בחייו של הנותן - ראוי לדעת, כאשר בעל חשבון בנק הופך חשבון שהיה שייך לו לחשבון משותף לו ואחרים, הריהו מעניק בכך מתנה לאותם אחרים (במידה ומתמלאים התנאים לפי חוק המתנה).במקרה של כוונה אמתית וכנה לתת מתנה, עוד בחייו של הנותן, הרי שמידת היעילות שבהענקת המתנה בדרך זו מותנית במילוי יסודות חוק המתנה – על נותן המתנה לזכור, תמיד יכול להיות איום על קיום היסודות הללו מצידו של צד לא מרוצה שחש מקופח, איומים העשויים לסכל את כוונתו הכנה לתת מתנה.כך לדוגמה, בעל הכסף אשר ממשיך להיות פעיל בחשבון ושומר על זכותו למשוך כספים ללא הגבלה מהחשבון המשותף, מגלה כוונה דו משמעית ולא חד משמעית של רצונו לתת מתנה לשותפו; כך גם לגבי בעל חשבון ששומר לעצמו את הזכות לתת הוראות תשלום לבנק בנפרד משותפו. פרמטרים אלה עשויים להחליש את עמדתו אל מול המבקשים לקעקע את יסודות המתנה.פתרון: כאשר יש כוונה אמתית להעניק מתנה, על בעל החשבון להגביל את זכותו לנהל את החשבון בנפרד ולהימנע מביצוע פעולות.
 
ב. מתנה מחמת מיתה – לאחר מותו של הנותן (סעיף אריכות ימים):
יתכן שבעלי החשבון יחתמו על טופס לפתיחת חשבון שבו נאמר, כי לאחר מותו של שותף אחד מוסמך השותף האחר לנהל בעצמו את החשבון ואף שהבעלות על היתרה המופקדת תעבור אליו. סעיפים כאלה מוכרים כ"סעיף אריכות ימים" ויש להם כוח ראייתי לעניין כוונת השותפים במיוחד לעניין העברת הבעלות על הכספים כמתנה לאחר מותו של אחד השותפים.במישור הבעלות על הכספים אין להוראה זו תוקף משפטי, והעברת הבעלות חסרת תוקף על פי חוק הירושה, שכן מתנה שתוקנה לאחר המוות אפשרית רק בדרך של צוואה.
עיקר מטרתו של סעיף אריכות הימים הוא במישור שבין הבנק ללקוח, במישור זה יש לו תוקף משפטי. עקב כך מוגן הבנק בפני תביעות של העיזבון במקרה שהוא מעביר כספים אל הצד הנותר בחיים אף אם לזה אין בעלות על הכספים.
 
לסיכום:
 
• אין לשלול את האפשרות, שבעל חשבון בנק, המצרף אחר כשותף לאותו חשבון, אכן עושה זאת מתוך כוונה להעניק לאותו שותף מתנה לאלתר של מחצית הכספים באותו חשבון בהתאם ליתרה בחשבון, כפי שתהיה מזמן לזמן.
•  בית המשפט לא יקבע זאת כעובדה, אלא אם כן מצביע חומר הראיות בבירור על קיום כוונה כזאת.
• עדיף,שכוונה זו תוכח על-ידי מסמכים בכתב, אך בהעדר מסמך ניתן לקבוע מימצא עובדתי כזה גם על סמך התבטאויותיו המוכחות של נותן המתנה, ראיות בדבר יחסים מיוחדים בינו לבין השותף לחשבון והוכחות נסיבתיות אחרות.

© sfuchs-law 2013

 שרון פוקס - עורך דין

FOLLOW US:

  • Facebook App Icon